מתוך המסע עם "הדגל של הדגלים" התחדד לי שהדגל הוא כלי – לא המטרה. הוא מאפשר לדבר על ערכים, משמעות, זהות ושייכות, על שברים ותיקון, על בחירה ואחריות, על קיימות ויזמות, ועל היכולת שלנו לפעול וליצור תקווה.
כי בסופו של דבר, הדגלים הם אנחנו – הערכים, האמונות, השברים, התקוות והעתיד המשותף של כולנו.
ההרצאה עוסקת בדרך שבה אני משתמשת באמנות ככלי לחיבור, להעלאת מודעות ולפעולה מחוללת שינוי. היא מחברת בין אמנות, קיימות ויזמות, ובין הסיפור האישי לשאלה שכל אחת ואחד יכולים לקחת איתם: מה חשוב לי, מה נמצא בידיים שלי, ומה אני בוחר.ת לעשות מכאן?
Sorry, the comment form is closed at this time.